החלטה בתיק ע"א 8531-05-12

1.         לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון שנקבע בהליך ערעורי ('הודעת ערעור ולחילופין בקשת רשות ערעור') אותו הגישו המבקשים על הכרעות של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופטת רסלר-זכאי) בת.א. 38838-11-10 (" התביעה"). לחילופין עותרים המבקשים להפחתה בסכום הערבון (שהועמד על 20,000 ש"ח).

2.         התביעה בבית משפט השלום הוגשה על ידי המבקשים כנגד המשיבים. עניינה של התביעה בנזקי רכוש בדירתם של המבקשים (התובעים) אשר ארעו, לטענתם, כתוצאה מעבודות שבוצעו בדירת המשיבים, ובנזקים נלווים. סך התביעה - 32,000 ש"ח.

3.         בפתח ההשגה הערעורית מציינים המבקשים כי הם מערערים על הכרעותיו של בית משפט השלום מיום 15.4.12 ומיום 30.4.12.

כרקע לכך יש לציין, כי ביום 15.1.12, במסגרת דיון, ניתן פסק דין בו נדחתה התביעה בהעדר התייצבות של המבקשים-התובעים לדיון (פעם שנייה) וכן 'לגופו של ענין', והמבקשים חויבו בהוצאות. המבקשים עתרו לבטל את פסק הדין, ובהחלטה מיום 29.2.12 נקבע כי פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום הוצאות המשיבים בסך 1,200 ש"ח עד ליום 1.4.12.

אשר להכרעות הנזכרות בהשגה הערעורית, הרי שבהחלטה מיום 15.4.12 קבע בית משפט השלום כי בהעדר אישור לפיו בוצע התנאי לביטולו של פסק דין כפי שנקבע בהחלטה מיום 29.2.12, יוותר פסק הדין על כנו; וביום 30.4.12 קבע בית המשפט, בין השאר, כי תשלום הוצאות היווה תנאי לביטולו של פסק הדין וכי משלא קוים התנאי, לא בוטל פסק הדין.

יוער כי לשיטת המשיבים, פסק הדין שניתן בתביעה ביום 15.1.12 הפך לחלוט ויש בדרך הטיעון של המבקשים משום נסיון להטעות את בית המשפט.

4.         המבקשים טוענים כי יכולותיהם הכלכליות אינן מאפשרות להם לעמוד בסכום הערבון שנקבע, לפי שהוצאותיהם עולות על הכנסותיהם, הם נמצאים באופן קבוע ביתרת חובה למול הבנק וחברת האשראי, ואין להם חסכונות. המבקשים טוענים כי סיכויי הערעור הינם "למעלה מטובים" ומדגישים את זכות הגישה לערכאות וקיומה של גמישות בהפעלת סמכות מתן פטור. המשיבים הגישו תגובה לבקשה במסגרתה הם מתנגדים למתן הפטור והמבקשים השיבו לתגובה זו.

5.         כידוע, ערבון אותו מחוייב מערער להפקיד בעת פתיחת ההליך הערעורי, נועד להבטיח את תשלום ההוצאות שייפסקו לטובת המשיב אם ידחה הערעור. נקודת המוצא לדיון היא כי "המערער חייב לערוב את הוצאות המשיב" (תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984).

6.         פטור מערבון הוא בבחינת חריג לכלל, כאשר הנטל לשכנע בדבר קיום הצדקה לתתו, מוטל על מבקש הפטור. על רקע נקודת מוצא זו, יש לשקול את השיקולים השונים ולשקללם (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (17.10.2007), להלן: "ענין ורנר").

7.         בפסק הדין בענין ורנר, עמד בית המשפט העליון על העקרונות העומדים ברקע הדיון בבקשה לפטור בערבון, אשר יש ביניהם התנגשות בסוגיה זו. האחד, עליו מצביעים מבקשי פטור דוגמת המערער-המבקש דנן, הינו זכות הגישה לערכאות, אשר זכתה להכרה כזכות בעלת אופי חוקתי. כנגד זכות הגישה לערכאות, שאינה מוחלטת, ניצב "שיקול חשוב שנועד להגן על בעל-הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, אובדן זמן וניצול לריק של משאבים אנושיים עקב גרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו. זכותו של בעל הדין שכנגד היא תמונת ראי של זכות הגישה לערכאות בפן ההפוך שלה - היא נועדה להגן עליו מפני ניצול לרעה של זכות הגישה לערכאות, ולהבטיח את זכותו להוצאות לא רק להלכה, אלא גם במישור יכולת המימוש המעשי. הפקדת הערבון הכספי נועדה, אפוא, להגן על זכותו של בעל הדין הנתבע לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו בהליך..." (שם). לאינטרסים הנוגדים ר' גם בש"א 4747/05 ראובן פלד עבודות בנין בע"מ נ' בית הארחה - מעלה החמישה (29.8.05); בש"א 2126/02 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח בע"מ נ' יערן (12.5.02); בש"א 329/90 אברך נ' גרוגר, פ"ד מד(2) 383 (1990).

8.         כמבואר בפסיקה רבה, השיקולים המרכזיים אותם יש לשקול בגדרה של בקשת פטור מערבון, הינם שניים: היעדר מסוגלות כלכלית וסיכויים טובים להצלחה בערעור. התנאים הם מצטברים ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור (ענין ורנר).

9.         בכל הנוגע לתנאי העוסק בהיעדר מסוגלות כלכלית נקבע לא פעם, כי על המבקש להציג תמונת מצב מלאה בדבר חוסר יכולתו הכלכלית, אשר תעיד כי אין בידו כל אפשרות לגייס את הסכום הדרוש וכי אינו יכול להסתייע בסביבה הקרובה לשם העמדתו (בש"א 3166/12 אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות (6.9.12); בש"א 5838/12 אדרי נ' פקיד השומה (4.9.12)). בסוגיית ערבון, "הסביבה הקרובה" חורגת מהמעגל הקרוב הנזכר בתקנות בענין אגרות (בש"א 6411/11 שני נ' עו"ד ארז חבר (3.10.2011)).

פנייה לבית המשפט בענין זה תיעשה כמוצא אחרון ויש לשכנע כי מוצו ניסיונותיו הכנים של מבקש הפטור לגייס את סכום העירבון. לא די בהעלאת טענות אלא יש לגבותן בנתונים ובמסמכים מאמתים (בש"א 9998/09 ונדר נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)). לחובתו של מי שרוצה לחשוף את בעל הדין שכנגד לסיכונים שבהליך ערעורי, לפרוש בפני בית המשפט "תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את הסכום", ר' למשל גם רע"א 4830/12 מפלגת הירוקים נ' נהרי (20.8.12).

10.       בכל הנוגע לבקשה דנן, התשתית הראייתית שהוצבה במסגרתה לגבי מצבם הכלכלי של המבקשים היא מועטה למדי. לבקשה צורף תצהיר של המבקשת וכן תדפיס חשבון בנק לחודשיים ופירוט חיובים באשראי לחודש אחד. לא צורף דו"ח יתרות מרכז, ואין אסמכתאות לגבי תקופה ארוכה כמתחייב (השווה: תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007). מתדפיס החשבון שצורף עולה, בין השאר, כי יש בחשבון הוראת קבע לפקדון (ביולי - 700 ש"ח ובאוגוסט - 3,500 ש"ח), יש בחשבון עלויות לא מבוטלות של טלפונים ניידים, הפקדות שמקורן לא ידוע, ושאר סימני שאלה.

בתצהיר שצורף לבקשה נטען בנוסף, כי אין אפשרות לבקש עזרה מהורי המבקשת משום שהם פנסיונרים שאינם עובדים. ברם, פרישה לגמלאות אינה מלמדת מתוך עצמה על דלות. אנשים בגמלאות יכולים להיות בעלי נכסים ממשיים, בין נכסי נדל"ן ובין נכסים אחרים. לא צורפו תדפיסי בנק של חשבונות ההורים, דו"ח יתרות שלהם, תצהיר, או כל ראייה אחרת שיש בה כדי ללמד על מצבם של ההורים ועל העדר יכולתם לסייע. דברים אלה נכונים גם לגבי אימו של המבקש, אשר טענה דומה הועלתה לגביה. אין באמור כדי להוות תשתית ראייתית מספקת לגבי העדר אפשרות גיוס משאבים מהסביבה הקרובה, כמשמעות מונח זה לעניני ערבון (ר' לעיל). יצויין כי אף לגבי המבקש עצמו (לפי המוצהר בני הזוג פרודים כיום), לא צורפו למעשה ראיות בענין הכנסותיו והוצאותיו, ויש לפנינו אך הצהרה כללית בתצהיר המבקשת.

11.       המבקשים הועמדו על הקשיים בבקשתם, במסגרת התגובה שהוגשה מטעם המשיבים. למרות זאת בחרו המבקשים, אשר הגישו תשובה לתגובה, שלא לצרף ולו אסמכתא אחת נוספת לגבי מצבם הכלכלי. חלף זאת, שבו והתמקדו בטענות כגון זכות הגישה לערכאות, סיכויי הערעור וגמישות הסמכות בענין מתן פטור. אין אלא להניח כי לו היו המבקשים מצרפים לתשובה ראיות לענין המצב הכלכלי, לא היו ראיות אלה פועלות לחיזוק טענתם בענין העדר יכולת להפקיד את הערבון.

12.       המבקשים לא הרימו את הנטל להוכיח את מצבם הכלכלי הנטען והעדר יכולת כלכלית להפקיד את הערבון. זהו תנאי הכרחי לצורך הענקת פטור מערבון ומשכך, דין הבקשה להדחות אף מבלי להדרש לשאלת סיכויי הערעור, וגם כאשר ניתנת הדעת לטענה בענין גמישותה של הסמכות.

13.       במקביל, משהובאה לפני שאלת גובה הערבון, עיינתי בו בהתאם לסמכותי לפי תקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, עניין שאינו מוכרע על יסוד סיכויי הליך או מצב כלכלי, כי אם לאור שאלת תכלית הפקדתו של ערבון (רע"א 8098/01 רחמים נ' ליגד השקעות ובנין בע"מ(21.11.01)). כפי שצוין בפסיקה, אין מדובר במדע מדויק, כי אם בהערכה ובאומדן של הוצאות אשר יכול וייפסקו בתיק, על יסוד הנתונים הקיימים בשלב בו נדונה הבקשה. בין השיקולים שצוינו בפסיקה בהקשר גובה הערבון ניתן למצוא למשל את מורכבות הענין שעל הפרק, היקפו, החידוש שבו, שוויו, מספר המשיבים בהליך, וסכום ההוצאות שנפסק בערכאות קודמות או בהליכים דומים בעבר בבית המשפט שלערעור (ר' למשל רע"א 8098/01 וכן: ע"א 4211/08 אמרנט נ' פרוספק -תני טכנוג'ין בע"מ (15.7.08); ע"א 2871/00 ח'ורי נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (20.8.00); בש"א 367/89 הול נ' דננברג, פ"ד מג(4) 186 (1989)). בשים לב לשיקולים אלה במקרה שלפני, אני מוצאת להפחית את הערבון ולהעמידו על 12,000 ש"ח.

14.       הערבון בסכום הנזכר יופקד עד ליום 22.11.12, שאם לא כן, ירשם הערעור לדחיה.